א. פתח דבר:
לפניי בקשה לדחייה על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו המבקשים ובה טענו לפגיעה אשר נגרמת לאזרחים ישראלים, בני הלאום הערבי, כתוצאה מבידוק ביטחוני מפלה אותו הם עוברים בנמלי התעופה בישראל.
בדיון שהתקיים בפניי ביום 3.9.12, קבעתי כי תחילה תידון ותוכרע הבקשה למחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית על הסף. לפיכך, הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בשאלה זו בכתב. מכאן ההכרעה בבקשה למחיקה על הסף כאמור.
ב. הצדדים:
המבקשים, ילידי ואזרחי ישראל, בני הלאום הערבי.
המשיבה 1- רשות שדות התעופה, תאגיד סטאטוטורי שהוקם מכוח חוק רשות שדות התעופה, תשל"ז-1977 (להלן:
"רשות שדות התעופה"). רשות שדות התעופה אחראית לניהולם ותפעולם של שדות התעופה בישראל. כמו כן, מופקדת על האמצעים לשמירת ביטחונם של שדות התעופה ושל הבאים ויוצאים בשעריהם.
המשיבה 2 (להלן:
"אל על"), חברה בע"מ המאוגדת ורשומה כדין בישראל, עוסקת, בין היתר, במתן שירותי תובלה אווירית וכן באבטחת הטיסות של חברות התעופה "ארקיע" ו- "ישראייר", בנוסף לאבטחת טיסותיה שלה. האבטחה עליה מופקדת אל על כוללת בתוכה את ביצוע הבידוק הביטחוני לנוסעים של החברות הנ"ל ולתכולות הכבודה, בהתאם להוראות חוק הטיס (ביטחון בתעופה אזרחית), תשל"ז-1977 (להלן:
"חוק הטיס"). אל על ביצעה למבקשת 1 בידוק ביטחוני בנמל התעופה ברומא, במסגרת טיסת החזרה של המבקשת מאיטליה לישראל, וכן הייתה אחראית להובלת הכבודה של המבקשת 1 בתובלה אווירית לישראל.
המשיבה 3- ישראייר, חברה בע"מ המאוגדת ורשומה כדין בישראל, עוסקת, בין היתר, במתן שירותי תובלה אווירית, לרבות הובלת נוסעים, טובין, סחורות, בעלי חיים ומיטלטלין. משיבה זו העניקה למבקשת 1 ולכבודה שנטלה עימה שירות הובלה בתעופה, במסגרת טיסתה מתל אביב לרומא וחזרה לישראל.
המשיבה 4- ארקיע, חברה בע"מ המאוגדת ורשומה כדין בישראל, עוסקת, בין היתר, במתן שירותי תובלה אווירית, לרבות הובלת נוסעים, טובין, סחורות, בעלי חיים ומיטלטלין. משיבה זו העניקה למבקשת 1 ולכבודה שנטלה עימה שירות הובלה בתעופה במסגרת טיסתה משדה התעופה שדה דב בתל אביב לאילת, וכן העניקה למבקשים 2 ו-3 ולכבודה שלהם שירות הובלה בתעופה, במסגרת טיסתם משדה התעופה באילת לחיפה.
המשיב 5- שירות הביטחון הכללי, גוף שהוקם ע"י ממשלת ישראל לשם שמירה על ביטחון מדינת ישראל אשר תפקידיו וסמכויותיו הוגדרו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 (להלן:
"חוק שירות הביטחון הכללי"). משיב זה מופקד על קביעת נהלי הבדיקה הביטחונית אשר מבוצעת בגופם ובכבודתם של הנוסעים בטיסות אזרחיות של חברות התעופה הישראליות ובכלי הטיס הישראליים, לפני העלייה לטיסה.
ג. טענות המשיבים בתגובה המקדמית ובסיכומיהם:
1. תובענה ייצוגית אינה ההליך המתאים לתקיפת הנהלים הנוגעים לבידוק הביטחוני שנערך לנוסעים, אזרחים ישראלים בני הלאום הערבי, בשדות התעופה בארץ ולאלה היוצאים ונכנסים בשעריה.
האכסניה המתאימה לבירור טענות נגד נהלי הבידוק היא בית המשפט הגבוה לצדק. טענות של הפרט כנגד הבידוק הפרטני שנערך לו וביחס לנזק שנגרם לו עקב כך, צריך לבררן במסגרת תביעות אישיות.
2. במסגרת עתירה שהוגשה לבג"צ בנושא נהלי הבידוק הביטחוני בשדות התעופה (בג"צ 4797/07 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' רשות שדות התעופה, שב"כ ומשרד התחבורה), הבהירה המדינה בתשובתה כי הטענה בבסיס העתירה לבג"צ, שהיא גם טענת המבקשים כאן, לפיה קיימים הליכי בידוק מחמירים אחידים לכלל אזרחי המדינה הערבים, אינה נכונה. מרבית האוכלוסייה הערבית עוברת הליכי בידוק פשוטים ומהירים שאינם גורמים להכבדה יתרה או לעיכוב הנוסעים.
3. אין ממש בטענת המבקשים לפיה בקשה לסילוק על הסף, של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, אינה אפשרית ועומדת בניגוד להלכה הפסוקה. המבקשים לא עמדו על ההבחנה בין בקשה לסילוק על הסף של התובענה- שאינה אפשרית עפ"י ההלכה הפסוקה, ובין בקשה לסילוק הבקשה לאישור התובענה-שהינה אפשרית, ואף נכון לנקוט בה במקרים חריגים, קיצוניים ומתאימים, כפי המקרה דנן (ראו רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר און השקעות בע"מ).
4. במקרה דנן, מדובר בשאלה משפטית ניתנת לבירור, שההכרעה בה עשויה לייתר את ההליך כולו, לכן אין הצדקה שבית המשפט והצדדים יידרשו לדון בכל הטענות אשר מעלה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, תוך בזבוז משאבים עצומים (ראו ת"צ (י-ם) 27643-06-11 הריס מילר נ' עיריית מעלה אדומים).
הטענה הצריכה להכרעת בית המשפט לפיה, החיסיון אשר חל על נהלי הבידוק הביטחוני, אינו מאפשר הצגתם לבית המשפט ובחינתם במסגרת הליך אזרחי, ומשום כך בית המשפט לא יוכל להגדיר את קבוצת התובעים, אם בכלל קיימת כזו (תנאי שקיומו חיוני לשם אישור תובענה ייצוגית). לכן כל עוד לא יבוטל החיסיון על נוהלי הבידוק, הליך תובענה ייצוגית אינו ההליך היעיל וההוגן לדיון בנושא הסכסוך. שאלה זו פשוטה לבירור ולהכרעה.
5. טענת המבקשים, בתשובה לתגובה המקדמית מטעם המשיבים, לפיה אין הם תוקפים את נוהלי הבידוק וכי עילות התובענה הייצוגית הן עילות נזיקיות, אין בה כדי לשנות מהמסקנה לפיה כל עוד לא יבוטל החיסיון, הליך התובענה הייצוגית אינו ההליך המתאים, שכן גם אם יימצא כי עסקינן בעילות נזיקיות הרי שלא ניתן לאשר או לשלול אותן במקרה זה, ללא עיון ובחינה של נוהלי הבידוק החסויים.
6. הצהרת המבקשים כי הם מסכימים שנוהלי הבידוק החסויים יוצגו לעיון בית המשפט במעמד צד אחד, אין לה כל נפקות נוכח הקבוע בסעיף 44 לפקודת הראיות בפסיקת בית המשפט העליון.